רפואת שיניים לילדים הינה תחום התמחות במסגרת לימודי רפואת השיניים. רופא שיניים מדופלם הוא זה אשר סיים לימודיו, שמשכם 6 שנים, באחת האוניברסיטאות
(אוניברסיטת תל-אביב או האוניברסיטה העברית). כדי לקבל רישיון על רופא השיניים לעמוד במבחנים של משרד הבריאות.
ההתמחות ברפואת שיניים לילדים (פדודונטיה) משכה 4-5 שנים ובה לומד הרופא לטפל בפעוטות, בילדים ובנוער בשיטות התנהגותיות מתקדמות, בטשטוש (גז צחוק וסדציה משולבת הכוללת שימוש בתרופות הרגעה) ובהרדמה כללית.

איתרע מזלו וילדכם נחבל בשיניו – מומלץ כי תפנו עימו בהקדם למומחה ברפואת שיניים לילדים (פדודונט). פרק נכבד מלימודי ההתמחות ברפואת שיניים לילדים מוקדש לטיפול בחבלות שיניים לסוגיהן בשיטות העדכניות והמתקדמות ביותר. יש לזכור כי לחבלות בשיניים עלולות להיות השלכות ארוכות טווח – חבלה שאירעה בגיל הרך עלולה להשפיע על התפתחות השיניים הקבועות...
 
מחלות רבות עלולות לתת את ביטויין הראשוני בחלל הפה והפדודונט ייטיב לזהותן ולהנחות את המתרפא בהמשך הטיפול.

העיתוי המתאים לפגישה ראשונה עם הפדודונט הוא גיל שנה או כאשר מופיעות השיניים הראשונות בפה. לפגישה הראשונה חשיבות רבה מאוד בשני היבטים: ראשית, במתן הכוונה להורים למניעת עששת, להקניית הרגלים נכונים של צחצוח שיניים, לתזונה נכונה ולמניעת התפתחות הרגלים מזיקים. שנית, הילד מתרגל לסביבת המרפאה ונבנית מערכת יחסים חיובית בין הרופא לילד. לא מומלץ לחכות להופעת חור גדול או תלונה על כאב שיניים כדי להביא את הילד לטיפול ראשון. החור הגדול או כאב השיניים הטורדני עלולים להופיע כבר במצב של עששת מתקדמת הדורשת טיפול מורכב יותר ויקר יותר.

הבדיקה הראשונית הינה רבת חשיבות. מעבר לאיסוף מידע לגבי הרקע הרפואי של הילד והתנסויותיו הקודמות עם רופאים היא כוללת גם התרשמות מהתנהגות הילד ויכולתו לשתף פעולה בטיפולים העתידיים, בדיקת מבנה הפנים וצורתם, בדיקת תפקוד מפרקי הלסתות והיחס בין הלסתות.

אחרי הבדיקה החיצונית נערכת בדיקת חלל הפה, אשר בה נבדקים מראהו הכללי, מצב הלשון, החניכיים, החיך וצורתו, כמות הרוק ואיכותו ועוד. כאמור לעיתים עשוי דווקא הפדודונט להיות הראשון שמאבחן בעיות ומחלות שונות אצל הילד שיש להן ביטוי גם בחלל הפה. רק לאחר כל אלה ייבדקו השיניים - מספרן, צורתן, המבנה שלהן, מיקום השיניים בקשת, היחס בין השיניים בעת סגירתן, והימצאות מוקדי עששת. לאחר איסוף כל הנתונים תיקבע תוכנית הטיפול המתאימה לילד בהתאם למצבו הרפואי, גילו ורמת התפתחותו, התנהגותו ויכולתו לשתף פעולה, כמות הטיפול וכמובן רמת הסיכון שלו ללקות בעששת. כמו כן ייקבע הצורך בהפניית הילד לבדיקת האורתודונט.

מנעד אפשרויות הטיפול כולל אמצעים התנהגותיים תואמי גיל להגברת שיתוף הפעולה, היפנוזה רפואית, סדציה נשאפת עם גז צחוק, סדציה משולבת (תרופות הרגעה בשילוב עם גז צחוק) והרדמה כללית. הפדודונט המנוסה ינווט את הטיפול בילדכם תוך שימוש באמצעים התנהגותיים בעיקר וכשהילד עירני במטרה ליצור קשרי אמון בין המטפל לילד ולהפוך את חווית הטיפול לנעימה וחיובית. האופציה של הרדמה כללית הינה האופציה האחרונה ולאחר שנוסו כל האפשרויות האחרות.   
 
מניעת העששת היא תחום הצובר תאוצה לאחרונה  – הטיפול בעששת איננו "סתימת חורים" בלבד אלא טיפול מניעה הכולל הדרכה להרגלי גהות פה נכונים, הרגלי תזונה נכונים ושימוש מושכל בתוספי פלואוריד. נגעים התחלתיים ניתנים לטיפול שמרני שאינו כולל פתיחת השן.        

ד"ר רועי פטל,
מזכיר האיגוד הישראלי לרפואת שיניים לילדים
מומחה ברפואת  שיניים לילדים ונוער
המרכז לרפואת שיניים - קיבוץ צורעה